וותד סחר עץ ורעפים בע"מ נ' ותד

החלטה

התנגדות המבקש הוגשה באיחור, כעולה מהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 6/6/2013.

עפ"י אותה החלטה המועד האחרון להגשת התנגדות מבלי להזקק לארכה, חל ביום 12/10/2012.

בהחלטתי מיום 20/06/2013 אפשרתי למבקש לשכלל עיכוב הליכי הוצל"פ כנגד הפקדת 2,000.00₪ בתיק ההוצל"פ.

המבקש לא הודיע על הפקדה, ואיני יודע, אם הפקיד, אם לאו.

בקשת המבקש נסמכת בתצהיר המבקש בו מצהיר המבקש, כי הינו עצמאי העוסק בנגרות וגננות, מוכר לבעלי השליטה של המשיבה ואף חבר ילדות של מר רפיק ותד, מבעלי המניות של המשיבה.

המבקש מצהיר, כי אינו חייב דבר למשיבה ומכחיש את העובדות העולות מאישור המסירה:

סעיף 13 מצהיר המבקש, כי לא קיבל התראה או אזהרה בתיק ההוצל"פ שבכותרת בדק עם אשתו וזו ציינה, כי מעולם לא נדרשה ע"י השליח (בן דוד של האישה) לחתום על אישור מסירה כלשהו ומוצהר גם , כי תצהיר האישה, גב' ותד מנאל מצורף.

עוד מצהיר המבקש, כי אינו חתום על תעודת משלוח 44448 וחשבונית מס מס' 01/001447, אשר שימשו יסוד להגשת התביעה.

באשר לנסיבות בהן נודע למבקש על התביעה מצהיר הוא, כי ביום 30/05/2013, לא מצא את רכבו בבוקר אותו יום בחנייה שלו והחל לברר מדוע וכך התברר לו, כי הרכב נתפס ע"י המשיבה.

בהמשך פגש את המעקל, מסר לו את מפתחות הרכב ולקח ממנו את כלי העבודה שלו.

תשובת המשיבה מיום 18/7/2013 מציינת, כי תיק ההוצל"פ נפתח ביום 5/8/2012 וכי קודם לכן, נשלח מכתב התראה למבקש ביום 14/6/2012. הוא נשלח באמצעות דואר ישראל, במסירה אישית, אך הוחזר בשל "לא נדרש". לאחר מכן בוצעה מסירה אישית ע"י שליח, באמצעות אשת המבקש, אשר קיבלה את האזהרה לחייב לידיה, אך סירבה לחתום על אישור המסירה.

בניגוד למוצהר ע"י המבקש באשר לקרבה המשפחתית בין אשתו לבין השליח מציינת התשובה, כי אשת המבקש הינה בת דודה של אבי המוסר, היינו, בין השניים קרבת משפחה רחוקה.

תצהיר המוסר צורף כנספח ג'.

עוד מציינת המשיבה, כי ננקטו הליכי הוצל"פ כנגד המבקש, אולם, אך לאחר שנתפס רכבו במסגרת אחד מהם, הגיש המבקש את התנגדותו יחד עם בקשתו להארכת מועד להגשתה.

מתצהיר המוסר שנעשה ביום 15/7/2013 עולה, כי אכן מסר לגב' מנאל, אשת המבקש, את אישור המסירה השייך, וכי האחרונה סירבה לחתום עליו. עוד מצהיר הוא, כי אין היא בת דודתו אלא בת דודו של אביו, וכי אין הוא מכיר את ביתה.

התשובה נסמכת גם בתצהירו של מר רפיק ותד, אולם, זהו, תצהיר בג"צי, ועל כן אני פוטר עצמי מלהתייחס לאמור בו.

למרות שהחלטתי מיום 20/06/2013 נמסרה כדין למבקש ולמרות שעפ"י הודעת המשיבה מיום 8/9/2013 ואישור המסירה שצורף לה ,הומצאה תשובת המשיבה לבקשת המבקש – לא טרח המבקש להשיב לתשובה, אולם, מצא לנכון ביום 16/12/2013, להגיש בקשה לקביעת מועד לדיון.

בחנתי את מכלול הכתבים ונראה, כי אין המבקש מעלה טעם כלשהו מכוחו יוארך המועד להגשת התנגדות:

הכחשתו המוצהרת של המבקש, אודות מסירת האזהרה לחייב, אינה מעלה ואינה מורידה מעת שמצהיר הוא גם (ראה סעיף 13 לתצהיר המבקש מיום 4/6/2013) כי לבקשה מצורף תצהיר אשתו, אשר כלל לא צורף בפועל. לכן, אין בנמצא תימוכין כלשהם לגרסת המבקש.